פסק-דין בתיק עש"א 54147-11-11

נתוני רקע ועובדות:

1.         בפניי ערעור על החלטות כב' הרשמת ס' גץ-אופיר מיום 21.11.11, מיום 27.11.11 ומיום 27.11.11 אשר לפיהם נדחו בקשותיו של המערער לביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ, אלא אם ימלא המערער אחר התנאים לתשלום סך של 10,000 ש"ח ע"ח החוב והמצאת 3 ערבים טובים כאמור בסעיפים 1ה' וסעיף 2 להחלטת כב' הרשמת מיום 24.11.11.

ערעור באותו נושא בשל צו עיכוב יציאה מן הארץ, הגיש המערער על החלטה של כב' הרשמת ר' באום, מיום 23.11.11 ובו קבעה כב' הרשמת כי עיכוב היציאה יבוטל כנגד הפקדת סכום החוב או יפקיד ערבות בנקאית בסכום זה.

תיק שלישי (עש"א 54208-11-11) אף הוא בנוגע לעיכוב יציאתו של המערער מן הארץ נמחק לעל פי בקשת המערער אשר הודיע כי הגיע לכלל הסדר לביטול הצו עם המשיבה שם.

ביום 5.12.11 מפאת דחיפות הנושא קיימתי דיון בשלוש הערעורים במאוחד. לאחר מכן ניתנה החלטה לפיו על המערער להפקיד ערובה בסך 4,000 ש"ח בכל אחד מהתיקים ולאחר מכן תינתן החלטה או פסק דין.

ביום 12.12.11, הגישו הצדדים בשני התיקים שנותרו הודעה מוסכמת כי המשיבים מוותרים על הפקדת הערובה ועל כן עת ליתן פסק דין בערעורים הנזכרים.(עש"א 54147-11-11 פרגון נ' קאופמן ו - עש"א 54208-11-11 פרגון נ' דן קאופמן ואח' (שני התיקים האחרונים יכונו יחדיו להלן: "קאופמן").

2.         המערער הציג מסמכים לפיהם הוא היה אזרח ותושב ישראלי אשר החליט בשנת 2000 להגר ולהשתקע בארצות הברית דרך קבע. בשנת 2004 התחתן המערער עם אשתו שהנה ילידת ואזרחית ארה"ב ולזוג נולדו שני ילדים. במשך השנים עבד המערער למחייתו ולפרנסת משפחתו בארה"ב וכך גם אשתו. המערער הוא בעל אזרחות אמריקאית והינו תושב ארה"ב מזה כ - 11 שנים. לטענתו, אין לו כל נכסים או עיסוקים בארץ ומזה שנים רבות מרכז חייו הוא בארה"ב. המערער אף רכש בית בארה"ב עליו הוא  משלם משכנתא בגובה של 300,000$. עוד טען כי לאחר שעזב את הארץ התברר לו כי גיסו לשעבר, מר אסף ועקנין (שהתייצב מיוזמתו ונכח בדיון שהתקיים - ראו; פרוטוקול מיום 5.12.11), נטל ממנו ללא רשותו או ידיעתו, פנקס צ'קים ופיזר ממנו צ'קים לצדדי ג', כולל המשיבים, אגב זיוף חתימתו של המערער על השקים אשר חוללו. לטענתו לאחר שעזב את הארץ לצמיתות נפתחו נגדו תיק הוצל"פ רבים בגין הצ'קים שזויפו, לרבות תיקי ההוצל"פ נשוא הערעור. סה"כ סכום החובות המצטבר בכל תיקי ההוצל"פ הפתוחים כנגד המערער מסתכם בסך של 300,000 ש"ח.

3.         תיקי ההוצל"פ נפתחו כאמור לטענת המערער כאשר היה כבר בחו"ל. למרות האמור, באופן תמוהה, בתיקי ההוצל"פ שנתפתחו לא הוגשו התנגדויות לביצוע שטר וכן לא הוגשו תלונות במשטרה בגין מעשי הזיוף, ופיזור השיקים כנטען ע"י המערער. לטענתו נובע הדבר בשל יחסי הקרבה המשפחתית בינו לבין גיסו לשעבר. מר ועקנין ניסה בעבר לנהל מו"מ עם הזוכים בתיקי ההוצל"פ, לרבות תיקי ההוצל"פ נשוא הערעור, אך בסופו של דבר המו"מ לא צלח ורוב התיקים לרבות התיקים נשוא הערעור לא נסגרו.

4.         בחודש נובמבר 2011 הגיע המערער לביקור קצר בארץ יחד עם בני משפחתו, וזאת על מנת לבקר את אימו החולה בת ה - 76. לאחר שהגיע לארץ גילה מערער כי הוצאו כנגדו מספר צווי עיכוב יציאה מהארץ בתיקי ההוצל"פ נשוא הערעור. המערער פנה בבקשה דחופה לביטול צווי העיכוב. ביום 24.11.11 כב' הרשמת תמי לוי יטח דחתה את בקשת המערער בתיק הוצל"פ 02-22538-03 וקבעה כי התנאי לביטול צו עיכוב היציאה יהיה הפקדת מלוא החוב בתיק ההוצל"פ או המצאת ערב. ביום 27.11.11 הערעור בגין תיק זה נמחק כאמור.

כב' הרשמת סיגלית גץ - אופיר דחתה את הבקשה בתיק הוצל"פ 02-13154-03-9 וקבעה כי התנאי לביטול צו עיכוב היציאה יהיה תשלום של 10,000 ש" על חשבון החוב בנוסף לחתימת ערבים על מלוא יתרת החוב.

ביום 21.11.11 כב' הרשמת רויטל באום הורתה  בתיק הוצל"פ  02-21822-04-9 על צו עיכוב יציאה מהארץ אשר יבוטל אם יפקיד המערער את סכום החוב במזומן או בערבות בנקאית אוטונומית. 

לנוכח צווי העיכוב הנזכרים עוכב המערער מלצאת את הארץ  במועד הטיסה שהיה קבוע (26.11.11) ובצר לו נאלץ להיפרד ממשפחתו, אשתו ושני ילדיו, אשר שבו לארה"ב. לאור האמור הגיש המערער את הערעורים שבפני.

 טענות המערער

5.         לטענת המערער על צווי עיכוב היציאה מהארץ להתבטל שכן אין כל הצדקה להותירם על כנם, שעה שמדובר בחייב שהנו תושב חוץ אשר עזב את הארץ לפני שנים רבות ואין לו כל רכוש או נכסים בארץ. המערער ממשיך וטוען כי מעולם לא קיבל את האזהרה בתיקי ההוצל"פ שכן לא בוצעה מסירה כדין. בנוסף לא בוצעה מסירה כדין של צווי עיכוב היציאה מהארץ וכל ההליכים המבצעים שננקטו כנגדו אינם כדין. זאת ועוד בכוונת המערער להגיש התנגדויות לביצוע שטר (בנוסף לבקשות להארכת מועד) משום שלטענתו הוא אינו בעל החוב האמיתי של המשיבים אלא גיסו לשעבר.

לטענתו, כב' הרשמות התעלמו לחלוטין מהעובדה כי מדובר בתושב חוץ אשר מרכז חייו בחו"ל והתעלמו מהלכות בית המשפט העליון בעניין. אין חולק כי הזכות לצאת את גבולות המדינה הוכרה כזכות יסוד, ואף במיוחד לאחר חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. יש הבחנה ברורה בפסיקה בין עיכוב יציאה מהארץ של אזרח המדינה לבין עיכוב יציאה של תושב חוץ אף אם יש לו אזרחות כפולה. ההלכה היא לא לעכב יציאה מהארץ של תושב חוץ אשר מרכז חייו בחו"ל, שם ביתו ופרנסתו, ואין לו בארץ נכסים או מקור הכנסה אשר ממנו יוכל לפרוע את החוב. לפיכך ממילא לא תצמח למשיבים תועלת אמיתית במניעת יציאתו של המערער את הארץ.

המערער ממשיך וטוען כי חלק מצווי עיכוב היציאה ניתנו לפני יותר משנה ועל כן תוקפם פקע. לטענתו כב' הרשמת אשר ראתה לנכון להוציא צו עדכני וחדש שוב לא התייחסה לנסיבות הספציפיות בעניינו ולהיותו של המערער תושב חוץ.

טענות קאופמן

6.         לטענת קאופמן החלטות כב' הרשמות בדין יסודן ועולה מהן כי קיים חשש של ממש כי המערער מנסה לחמוק מנושיו וכי אינו מנסה להציע כלל כל הסדר לתשלום החובות.

באשר לטענותיו של המערער בנוגע לחובות עצמם, טענות אלו ראוי כי יועלו במסגרת הגשת התנגדויות לביצוע השטרות ולא כעת, למעלה משבע שנים לאחר פתיחת התיקים. תדפיס הכניסות והיציאות של המבקש מהארץ מלמדות כי המבקש שהה בארץ בשנים האחרונות, ולו לפרקי זמן קצרים, וכי הייתה בידו ההזדמנות לפנות בבקשות מתאימות להעלאת טענותיו בנוגע לזיוף חתימות, או כל טענה אחרת בנוגע לעצם יצירת החובות. טענותיו של המבקש כי מדובר בקרוב משפחתו ועל כן לא פעל כנגדו אינה מעניינים של הנושים. האם מבקש המערער כי הנושים ייטלו על עצמם את השלכות הקשר המשפחתי בינו לבין האדם אשר לשיטתו יצר את החובות?.